החלטה בתיק ת"א 3346-01

1.      לפניי בקשה לביטול פסק דין מיום 17.12.02, אשר נתן תוקף להסכם אליו הגיעו הצדדים על פיו יפורק השיתוף במקרקעין הידועים כחלקה 25 בגוש 29541 הרשומים במשותף על שם בעלי הדין, בדרך של חלוקה בעין (להלן: "פסק הדין").

המבקשים עותרים לביטול פסק הדין מהנימוק שאינו תואם את התב"ע החלה על המקרקעין ועל כן אינו ניתן ליישום. לטענתם, כונס הנכסים שמונה מטעם בית המשפט, עוה"ד דורון לנגה (להלן: "כונס הנכסים"), חיווה דעתו שלא ניתן לבצע את פירוק השיתוף באופן שנקבע בפסק הדין בהתייחס לתב"ע התקפה ומשום כך בית המשפט חייב לבטל את החלטת הפירוק שאיננה ישימה.

המשיב טוען מנגד, כי פסק הדין נתן תוקף להסכם בין הצדדים לפני שנים רבות והצדדים הסתמכו עליו במשך שנים. עוד טען, כי טרם מוצה ההליך התכנוני ביחס למקרקעין, ועל כן לא ניתן לדעת עדיין האם פסק הדין ניתן לביצוע אם לאו.

2.      ביום 10.12.08 הוגשה לבית המשפט "הודעה על הסדר מוסכם", לה צורף מסמך ובו הסכמות הצדדים להמשך החזקת המקרקעין, וביום 15.12.08 נתן בית משפט זה תוקף של פסק דין להסכם זה.

על פסק דין זה הגיש המשיב ערעור לבית המשפט המחוזי, שם הגיעו הצדדים להסכמה לפיה פסק הדין האחרון יבוטל, והסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי (ע"א 3064/07).

לאחר מכן, ביום 22.12.09, הגיש המבקש בקשה לקידום הליכי פירוק שיתוף בדרך של התמחרות בין הצדדים, אולם המשיב סירב להצעה זו.

3.      ב"כ הצדדים הגישו סיכומיהם לעניין הבקשה לביטול פסק דין.

המבקשים טוענים, כי מאז ניתן פסק הדין ביום 17.12.02 לא הוחל בביצועו ומסיבה זו בלבד יש לבטלו. בנוסף נטען, כי למרות שכותרתו הוא "פסק דין", למעשה הוא מהווה החלטה אחרת משום שאינו מביא לסיום הליכי הפירוק אלא מבטא את ראשיתם, כפי שנקבע גם ברע"א 183/89 קמחי נ' קמחי, פ"ד מג(2)95 ופסקי דין נוספים שהוזכרו.

לטענת המבקשים, לא ניתן לבצע את פירוק השיתוף באופן שנקבע בפסק הדין מבחינה מהותית כאמור, בין השאר, כעולה מחוות דעתו החד משמעית של כונס הנכסים. לפיכך, מאחר שלא ניתן לגבש שום הסכמה אחרת בין הצדדים, הכרח הוא לעבור לחלופת פירוק אחרת של התמחרות או מכירה לצד ג' תוך מתן זכות סירוב לצדדים.

המבקשים הזכירו עוד כי הגישו בת"א 7360/07 תביעה לביטול פסק הדין מחמת טעות שטעו בעת תהליך ההסכמה על מפת החלוקה, ואולם התביעה נמחקה לאחר שהצדדים הגיעו בדצמבר 2008 להסכם שקיבל תוקף של פסק דין, אך משבוטל הסכם זה יהא על בית המשפט לשמוע את תיק 7360/07, אלא אם יבוטל עתה פסק-הדין הנדון.

המבקשים הוסיפו, כי האדריכל שערך את חוות הדעת מטעם המשיב הודה כי יתכן שפסק הדין אינו ניתן ליישום, אך הוסיף כי רק לאחר סיום הליכי התכנון ניתן יהיה לדעת זאת.

המבקשים טענו, כי כונס הנכסים אינו מינוי שלהם, אלא זרועו הארוכה של בית המשפט, ועל כן אין להשלים עם ניסיון לקעקע את מעמדו ותפקידו, וודאי שלא על ידי מינוי אדריכל בשכר מטעם אחד הצדדים.

לפיכך, טענו המבקשים כי הפתרון הראוי בנסיבות אלה, הוא פירוק שיתוף בדרך של  התמחרות או מכירה, תוך שמירת זכות סירוב לכל אחד מהשותפים.

4.     המשיב התנגד בכל תוקף לבקשה לביטול פסק דין. לשיטתו, אין כל בסיס לטענה שפסק הדין אינו ניתן לביצוע, שכן הגוף היחיד המוסמך לקבוע אם ניתן לבצע את החלוקה על פיו, הינו מליאת הועדה המקומית לתכנון ובניה מטה יהודה, בכפוף לביקורת ועדת הערר ולא כונס הנכסים. מאחר שהועדה המקומית לתכנון ובניה טרם דנה בתוכנית, הוא עומד על זכותו לאפשר לו למצות את ההליך התכנוני.

עוד טען המשיב, כי דרך המלך לפירוק השיתוף היא פירוק על דרך של חלוקה בעין, ולא הוכח במקרה זה כי פירוק כזה אינו ניתן לביצוע, שכן הליכי התכנון ביחס למקרקעין טרם בוצעו.

לטענת המשיב, על פי חוות דעת האדריכל מטעמו פרופ' מרגלית, אין כל מניעה עקרונית לחלוקת השטח בהתאם לעקרונות פסק הדין ומנגד, המבקשים לא הגישו חוות דעת אדריכלית סותרת.

לשיטת המשיב, אם וככל שהועדה המקומית לא תסכים לרישום פסק הדין וועדת הערר תאשר את החלטתה- יהיה מקום לבטל את פסק הדין. אולם, ראשית יש לשמוע את עמדת הועדה עצמה אשר תינתן בתגובה לתוכנית אשר תוגש בסמוך לאחר הסרת הבקשה לביטול פסק דין מעל סדר היום.

5.      ביום 29.11.11, לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים בבקשה, הגיש המשיב הודעה דחופה, על פיה הועדה המקומית לתכנון ובניה אינה רואה כל מניעה תכנונית לפיצול המגרש בהתאם לפסק הדין. המשיב הסתמך בהודעתו על מכתב מהנדסת המועצה מיום 27.11.11 שצורף לבקשתו, בו נכתב כי היא אינה רואה כל מניעה תכנונית לפיצול המגרש בהתאם לפסק הדין. עוד נכתב במכתב, כי לאחר חלוקת המגרש לא ניתן יהיה להוציא היתר בניה למלונאות בשל מגבלה של שטח מגרש מינימלי במי/200 וכל עוד מגבלה זו בתכנית לא תתוקן.

בתגובה להודעת המשיב השיבו המבקשים, כי ממכתב מהנדסת הוועדה עולה כי לאחר חלוקת המגרש לא ניתן יהיה להוציא היתר בניה למלונאות, ושני הצדדים יישארו עם אדמת טרשים חקלאית נטולת ערך, ומכאן שמדובר בפירוק שיתוף שמראש מובטח שהוא חסר תועלת. נוסף על כך טענו, כי הדיון בבקשה לביטול פסק דין הסתיים והמשיב לא היה רשאי להגיש את ההודעה האחרונה שהגיש, הגם שזו הוגשה בלא תצהיר תומך ותוך העלמת עובדות ומסמכים.